עתיד הטיפול בפסולת הבנייה בישראל / אורי טל, האחראי על פסולת הבנייה, המשרד להגנת הסביבה
מי מאתנו לא נוסע על הכבישים או הולך לטייל בחיק הטבע ולא נתקל בערימות רבות של פסולת בנייה ?
פסולת הבניין הפכה כבר מזמן ל"מכת מדינה" של ממש, כל הניסיונות להגביר אכיפה הוכיחו את עצמם נקודתית בלבד, שהרי למדינה ולאף רשות מקומית אין אפשרות להיות בכל מקום בכל נקודת זמן.
טיפול בנושא הוא לא פשוט, שכן בניגוד לפסולת הביתית המיוצרת על ידי תושבים ונאספת על ידי הרשות המקומית כאן המדובר בפסולת המיוצרת ע"י אנשים המבצעים שיפוץ בביתם , קבלנים הבונים בתים או
עבודות תשתיות.
תקנות התכנון והבניה הגדירו נוהל ברור באשר לתהליך הנדרש מהבונה בהיתר – כל מי שבונה בהיתר צריך להגיש אומדן של כמות הפסולת שעתידה להיווצר מהפרויקט (זאת בהתאמה לטבלאות המפורסמות ע"י המשרד להגנת הסביבה), בעל ההיתר צריך להתקשר עם אתר מורשה ולהציג את ההתקשרות לפני קבלת ההיתר ובהמשך- טרם קבלת טופס 4 נדרש בעל ההיתר להגיש אסמכתא בגין הפינוי לאתר מורשה.
אם התהליך כל כך מוסדר, איך יכול להיות שפסולת עדיין מושלכת פיראטית ? עובדתית, היא מושלכת והדבר נובע מכמה סיבות שהמשרד להגנת הסביבה יודע לזהות: ועדות התכנון והבניה לא תמיד בודקות כי אכן הפסולת פונתה לאתר המורשה עמו בוצעה ההתקשרות לפני קבלת ההיתר, זאת למרות התקנות. התוצאה ברורה מאוד- בעלי ההיתרים משלמים לאתר המורשה לפני ההתקשרות, אך, מובילי הפסולת שלהם כנראה חוסכים את עלות ההובלה ומוצאים פתרונות זמינים יותר, אך, לא חוקיים. לא תמיד בעלי ההיתר מודים לכך שהם הופכים להיות עבריינים סביבתיים, הם משלמים ממיטב כספם ולעיתים אף מקבלים אישורים פיקטיביים בגין כניסה לאתר מורשה.
המשרד להגנת הסביבה, ברשות השרה עידית סילמן, מקדם חקיקה שמטרתה הפחתת כמות הפסולת המושלכת באופן פיראטי. זה היה תהליך מאתגר בשל הרצון להביא את כל בעלי העניין להסכמה במנגנון הנדרש לאישור.
כל התהליך הארוך הביא להסכמה של בעלי העניין, והיא נותנת מענה לנושא צמצום ההשלכה הפיראטית.
ההצעה העומדת להצבעה בקרוב מביאה עימה מנגנון אשר מטיל אחריות על המתקנים המורשים לאספקת שרשרת הטיפול במלואה, במילים פשוטות, יצרן הפסולת (בעל ההיתר או הקבלן) יצטרך להתקשר עם אתר מאושר לטיפול בפסולת אשר למעשה ייתן מענה מלא הכולל הובלה וטיפול.
התהליך לא יהיה פשוט, אך נראה, כי שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות אשר תומכות במהלך יוכל להביא לשינוי משמעותי, לא עוד מכולות לא מורשות ברחובות ! כל מכולה שתוצב ברחבי הישוב תצטרך אישור של הרשות המקומית וזאת תאשר רק מכולות של אתר מורשה !
נכון, זהו שלב ראשון בתהליך חשוב וייתכן שההצעה תשופר לאורך הדרך תוך למידה של התהליכים ברשויות. זהו תהליך וזהו טבעו של תהליך בריא. רק שיתוף פעולה של כל הגורמים יביא לשינוי אמיתי. אני בטוח, שכולנו רוצים להסתובב בשטחים הפתוחים ולראות פרחים ולא בלוקים. הכל תלוי בנו.
פסולת הבניין ואני / יפעת מאירוביץ יפת
מי מאיתנו לא שיפץ את הבית, רכש דירה חדשה או אפילו סתם החליף אמבטיה, בכל אחד מהתהליכים הללו נוצרת פסולת בנייה.
פסולת הבנייה הוא שם כולל לסוגים שונים של חומרים הנוצרים בתהליכי הבניה וההריסה הכוללים בין היתר: בטון, מרצפות, אבנים, עצים, חרסינות ומרצפות, עצים, ניילונים, סוגים שונים של פלסטיק ועוד.
מדי שנה נוצרים למעלה מ- 7.5 מיליון טון פסולת בניין, אך חלק ניכר ממנה עדיין מושלך בשטחים הפתוחים וכולנו עדים לערמות פסולת בניין שניתן לראות בכל טיול שלנו בחיק הטבע. ההשלכות הסביבתיות של הערמות הללו הן הרסניות, הן גורמות לפגיעה בנוף, בחי ובצומח, אך הן גם עלולות לזהם את הקרקע והמים וכתוצאה מכך לזהם את מקורות המים שלנו.
אז מה עלינו לעשות אם אנחנו מבצעים עבודת שיפוץ או בנייה ?
כבעלי הנכס ו/או בעלי ההיתר, החובה לטיפול בפסולת הבנייה כחוק, היא בראש ובראשונה עלינו. עפ"י החוק, אנחנו, "ייצרני הפסולת" וככאלה, עלינו לדאוג להצבת מכולה לפסולת הנוצרת כתוצאה מהבניה, ההריסה או השיפוץ וגם לדאוג שתוכן המכולה יועבר לאתר חוקי ומורשה אשר מטפלת בפסולת.
החובה החוקית שלנו נובעת מחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד- 1984, 1984 האוסר על השלכת פסולת בנייה ברשות הכלל. סעיף 2 בחוק קובע כי:
"לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים".
החוק מאפשר מתן קנסות, אך, גם נוקט באמצעים חמורים יותר של כתבי אישום פליליים.
לצערנו, לרוב, יצרני הפסולת, שהם לרוב אתם ואני, לא מודעים לחובה הזאת שלהם ו"מתפתים" לסגור עסקת חבילה עם הקבלן ו/או המשפץ, לפיה הוא יהיה אחראי לעשות הכול. חשוב לדעת, גם אם הוא מבטיח לנו שהוא פועל כחוק והפסולת תועבר לאתר מורשה, האחריות לא מוסרת מאיתנו! ככל שהפסולת תושלך בשטחים פתוחים ו/או באתר פיראטי, אנו עלולים לשאת בקנס במקרה הטוב ובניהול הליך פלילי כנגדנו במקרה הרע.
כמובן, שאין זה אומר שאתם לא יכולים להטיל את הפעולה הזאת על קבלן השיפוצים או הקבלן הבונה או הורס עבורכם, אך חשוב לדעת, שעליכם לוודא שהפעילות מבוצעות ע"י קבלן שיש לו את כל האישורים הנדרשים.
בדיוק כדי לפתור את הבעיות הללו ולתת לכם, התושבות והתושבים "ראש שקט", הקים אשכול רשויות נגב מערבי, שהוא גוף המאגד את 11 רשויות הנגב המערבי מערך פינוי פסולת בניין מסובסד. בשיחת טלפון אחת תוכלו לפתור את כל הבעיות: להזמין מכולה במחיר הנמוך משמעותית ממחיר השוק, לדאוג שיציבו לכם מכולה בפרויקט לשימושכם למשך 5 ימים וגם יעבירו את התוכן שלה לאתר חוקי ומורשה על ידי המשרד להגנת הסביבה.
הכותבת, יפעת מאירוביץ יפת, הינה יועצת סביבתית מזה 25 שנה ובמסגרת זו מלווה רשויות מקומיות ותהליכי הקמה ותפעול של אתרי מחזור, בנוסף, יפעת מרכזת ומלמדת בקורס ייעודי במכון התקנים להכשרת מלווי תהליך טיפול בפסולת בנייה.